הפוסט בינה מלאכותית בגיוס עובדים הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

למסמך PDF להורדה לחץ כאן

הפוסט סקר שכר – 2025 הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

לסקר:  https://wkf.ms/3L6BBJx

הפוסט סקר השכר השנתי 2025 – שאלון הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

From when we send our first draft to the customer until the final version signed by our CEO, for that time we are the face of our company, one of the first sustained interactions the potential customer will have with us. While the sales team has made the first contact and laid the commercial groundwork for legal to come in, we do so at a critical stage, before the potential “marriage” between the customer and our company. No contract has been signed and the service has not been provided yet, but the customer has embarked on a days and potentially weeks long interaction with our company — or with “legal” (i.e., with us.)

In many cases, our interaction is not only with in-house counsel for the other side, but also with key business and technical people, and therefore our communications with the potential customer is a reflection of the company we represent.

Of course, our technical solution and pricing are key factors in closing the deal, but as in life, the relationship and communication can be as if not even more important.

In that relationship, do we keep our word to ourselves and to the customer? Do we make and meet deadlines to provide or respond to the next draft? Answering yes to these questions will show confidence, responsibility, and reliability to the customer, creating a positive experience for the potential business partners. Further, do we impart a sense of urgency, particularly with strategic customers, and not that we will get to their comments when we have time? In the customer’s eyes, this can convey a sense of how our company will respond to their concerns and needs along the way.

The work of the in-house counsel in contract negotiations does not simply revolve around the negotiation points raised throughout the process, but most importantly involves how we manage the process, and the relationship itself. As in any relationship, the “how” can be even more important than the “what.”

In the contract dialogue, do we show that we hear the concerns and priorities of the other side, and not just our own position? Listening to the other side is crucial as a lawyer for negotiation, and helps impart a sense that our company can be sensitive to the customer’s concerns and issues down the road.

Do we show that we distinguish between main issues and those less critical; that we see the customer’s time (and ours) as valuable and not to waste it on minor points; that we and our company want to go straight to and tackle the hard issues, now and along the business way?

Do we protect the interests of our company in a strong but respectful manner, finding mutually beneficial compromises and showing that the other side their relationship with us can be a “win-win”?

When the customer’s comment is unclear and seemingly to our disadvantage, do we reflexively delete their comment and position, or take the time to first clarify what they meant? The latter approach can signal a willingness to try to understand our business partner, and even reveal some common ground.

After the contract has been signed and filed away, do we remain attentive to the other side’s needs? If months later we receive a request from customer’s counsel for a minor amendment, do we engage in a timely manner, showing we see the relationship as a long-term investment?

Specific circumstances can invite opportunities to impact on the relationship in specific ways. Consider a scenario in which a relationship with a key supplier of the company has gone south, and you’re trying to get it back on sound footing. The connection was still at a delicate stage when the contract negotiations on the new framework began. The conference call included not only the supplier’s lawyer but also key business people from their side.

I was leading the call, and on the one hand, it gave me the opportunity to be part of the rapprochement effort, by emphasizing our mutual desire to move forward with the contract and relationship for the benefit of both parties. On the other hand, as one of the main contract points in contention was a central issue about minimum commitments they wanted us to make, it provided me the chance to drive home a key business position from our standpoint.

In another negotiation, with a potential new tier-one customer, the discussion moved to the service level commitments we would make. To know what we could provide contractually required a good feel for the technical side of our services, and having that helped convey the impression that we are a company that knows what it is talking about, that even its lawyers live and breathe our service offerings.

Sometimes the customer relationship may be going a bit rocky from the delivery or service side. If as in-house counsel we have an opportunity to step in and provide some quick service and regular communication (e.g., implementing a new service order template that both sides are happy with), then it can provide some breathing space for other segments of the business to regroup in terms of their own communication and relationship with the customer.

When we have a negotiation with a multi-billion dollar company, we can help shape our company’s image in the customer’s eyes by how we conduct the negotiation and hold our ground. By not being deterred but rather speaking as equals, we can be part of creating the message that our company is a worthy partner on equal footing.

While the impacts I describe are largely psychological (as counsel we are not setting the price or delivering the service), I would argue that psychology is at the heart of relationships.

So the next time you send the first draft to a potential new customer (or receive it), remember that you’re embarking not only on another legal journey, but on a personal and business one, as well. One in which by just doing what we do as lawyers — with professionalism, confidence, and sensitivity, we are already doing an important job in molding the relationship.

In short, don’t just see yourselves as “legal” who takes care of the contract, but rather as key business partners who have a role to play in shaping the face of the company.

Andrew Rosen is senior legal counsel with MX1, a global media services company. He is based outside of Tel Aviv and leads international negotiations with customers, vendors, and other business partners.  andrew.rosen@mx1.com

In-house Counsel: The Face of the Company” was originally published on ACCDocket.com on Jan. 31, 2018. © 2018 the Association of Corporate Counsel. All rights reserved. If you are interested in joining ACC, please visit www.acc.com, call 202.293.4103, ext. 360, or email membership@acc.com.

הפוסט The Face of the Company הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

(הניסוח בלשון זכר אך פונה לשני המינים)

במאמרי הקודם התקמדתי בהקמת מחלקה משפטית מנקודת מבטם של הפאונדרים ובעלי החברה שנדרשים לראשונה להחליט על גיוס יועץ משפטי לחברה. במאמר שלהלן אתמקד בטיפים ועצות זהב ליועץ משפטי בבואו להקים מחלקה משפטית בחברה.

מנסיון עשיר כיועצת משפטית בחברות כשבאמתחתי כהונה כיועצ ת משפטית בחברות פנימיות וציבוריות, והקמה של שתי מחלקות משפטיות מהיסוד אשמח לחלוק עמכם את שני הסנט שלי איך לעשות זאת בצורה נכונה ויעילה!

הגיע הרגע המיוחל ולאחר חיפוש קדחתני מצאת את משר ת החלומות שתקדם אותך ל שלב הבא בקריירה שלך – הפעם אתה נדרש להקים מחלקה משפטית מהיסוד בחברה אליה אתה מצטרף . אתה בלחץ, חששות והתרגשות – הגיע הזמן למנף את כל הרגשות האלה לעשייה ותהליך מובנה, במאמר הבא נלמד בדיוק איך לעשות את זה נכון ומדוייק!

1. יצירת קשר עם מחלקת משאבי אנוש – התקבלת לתפקיד, יש כבר תאריך תחילת עבודה, על מנת לשדר רצינות ומקצועיות אני מציעה להכין את השטח ועוד לפני התחלת עבודתך לבקש ממחלקת משאבי אנוש חומרים על מבנה החברה, שמות ותפקידי חברי ההנהלה ומנהלי המחלקות ולקבוע איתם פגישה הכרות אישית במהלכה תכיר את התפקיד של כל אחד מאותם הגורמים , את ההתמשקות שלהם למחלקה המשפטית והצרכים שלהם מהיועץ המשפטי.

2. סדר ומהפכות – בואו נשאיר אותם למהפכנים! נכנסת לחברה, תנשום, תלמד, תפנים את המרקם האנושי והכי חשוב תלמד את התרבות האירגונית. אף חברה, מקל וחומר חברה שמעולם לא היה לה יעוץ משפטי פנימי, לא מעוניינת לשמוע על ההתחלה כמה המצב שלה קשה ואיזה מהפכות צריך ל בצע בה ולכן אני מציעה לצפות וללמוד במשך כחודשיים איך החברה מתנהלת במקביל להכין רשימות עם השינויים הנדרשים, לבחור את התהליכים הכי קרדינליים שמצריכים שינוי ולמצוא את הזמן הנכון להכות בברזל.

3. פגישה עם משרד עו"ד המלווה – פגישה יקרה מפז! בהנחה שהחברה בה התחלת לעבוד, התנהלה בצורה נכונה עוד לפני גיוסך לתפקיד, ליווה אותה משרד עורכי דין בעבודתה השוטפת, זה הזמן להפוך את אותו עו"ד חיצוני לחברך הטוב, בידיו מידע רב, הסכמים, נהלים ובעיקר טיפים על התנהלות מול גורמי המפתח בחברה.

4 .היקף העבודה הצפוי – בחינה מול כל מחלקה בחברה, מהם הצרכים שלה תשקף לך את היקף העבודה הצפוי, נתון שישליך האם בעתיד הקרוב או הרחוק אתה תישאר בגפך או תצא לגיוס יועצים משפטיים נוספים למחלקה המשפטית בראשותך.

5. תיאום ציפיות – "הבאנו אותך כדי להוריד את עלות הריטיינר של משרד עו"ד החיצוני", מי מאיתנו לא שמע את המשפט הזה, משפט שמשקף את השאיפה של מנכ"ל החברה והפאונדרים לצמצם את העלויות, חשוב מאד להעמיד את הדברים על דיוקם ויפה שעה אחת קודם. כאשר יועץ משפטי מקים מחלקה משפטית בצורה נכונה וראויה הוא לרוב יגלה שמתחת לכל אבן שהוא מרים יש בורות עמוקים שיש להסדיר אותם והחברה בכלל לא ידעה או חשבה על קיומם. ולכן חשוב לתאם ציפיות, הריטיינר עם משרד עו"ד החיצוני לא רק שלא ירד בחודשים הראשונים הוא אף עלול לגדול ולו מהסיבה שרק יועץ משפטי פנימי יכול לעשות עבודה יסודית ולהבין מהן החשיפות שיש לחברה שלא טופלו בשל העובדה שהחברה היתה ללא יועץ משפטי פנימי.

6. נהלים נהלים נהלים – נהלי החברה הינם נגזרת של סוג החברה – ציבורית או פרטית ושל תחום עיסוק החברה. לדוגמא: בחברות ציבוריות – ידרש היועץ המשפטי להכין נהלי אכיפה מנהלית שאינם נדרשים בחברה פרטית. יחד עם זאת יש נהלים גנריים שלרוב ידרשו במרבית החברות )בהתאם לגודלן( קרי נהלים בדבר הטרדה מינית לרבות פרסום תקנון )בהתאם לגודל החברה(, נהלים להתקשרות עם ספקים, גיוס עובדים, עריכת שימוע ופיטורים, נהלי אבטחת מידע והגנת פרטיות ועוד ועוד נהלים שהמטרה שלהם היא בעיקר לייצר ס דר ולהמנע מכאוס וחלילה סנקציות מאי עמידה ברגולציות השונות .

7. זכויות חתימה – ככל שהחברה התנהלה יותר זמן ללא ייעוץ משפטי פנימי כך הצורך לחדד את ההתנהלות בנושא זכויות חתימה יהיה גדול יותר – חשוב להבהיר לכלל עובדי החברה שקיים איסור גורף לחתום בשם החברה על מסמכים מכל סוג ו שכל מסמך שדורש חתימת החברה, אמור לעבור דרך היועץ המשפטי שינחה מי הם האורגנים המורשים של החברה להלן , "מורשי החתימה", בהתאם לזכויות החתימה של החברה.

8. הטמעת שינויים ועובדי חברה – קח בחשבון שלהטמיע תהליכים ונהלים תהיה משימה לא פשוטה. העובדים בחברה ככל הנראה התרגלו לעבוד ללא נהלים ופרוצדורות והם רואים בך האיש שיערים עליהם קשיים בין אם זה בהתקשרות עם לקוח, ספק או אפילו בגיוס או סיום העסקה של עובד. תזכור כיועץ משפטי תפקידך להנגיש את החוק, לשקף את המשמעות שלו ב אותה סוגיה, להציע את המלצתך ולשקף את החשיפה ככל והמלצתך לא תאומץ ולפעמים מהי החשיפה גם אם המלצתך תאומץ (מה לעשות? ! החיים הם לא שחור או לבן). אל תכנס להתנצחויות מיותרות ! כל עוד הבהרת שחור על גבי לבן את ההמלצה שלך והשלכותיה זוהי כבר אחריותו של מקבל ההחלטה אם הוא לא מאמץ את ההחלטה.

מוזמנים להגיב ולשתף את העצות והמחשבות שלכם!

שרון יאורי, עו"ד

יועצת משפטית ראשית קבוצת פריוריטי יועצת לחברות ויועצים משפטיים להקמת מחלקות משפטיות

Ysharon100@gmail.com

אם בא לכם להתייעץ תרגישו חופשי ליצור עמי קשר

הפוסט הקמת מחלקה משפטית – טיפים ליועמ״ש הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

הפוסט סקר שכר 2022 הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

הפוסט המדריך ליועמ״ש 2025 הופיע לראשונה ב-ACC - ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.